הקשר בין גנטיקה לקרוהן ולקוליטיס

קרוהן וקוליטיס הן מחלות מעי דלקתיות שמתאפיינות בהתקפים במהלכם המחלות סוערות ובהם התסמינים השונים באים לידי ביטוי ובתקופות של רגיעה בהן המחלות נמצאות במצב של רמיסיה או נסיגה ואינן מורגשת.

המחלות פוגעות בצורה משמעותית באיכות החיים של החולים בהן ויכולות אף להביא אותם לכדי סכנת חיים של ממש. מחלת קרוהן יכולה לפגוע בכל אחד מחלקי מערכת העיכול ואילו מחלת הקוליטיס פוגעת אך ורק באזורים שממוקמים בין פי הטבעת למעי הדק הסופי.

בהתאם לאזור המחלה ולמידת החומרה שלה משתנים התסמינים שיכולים לכלול בין היתר כאבי בטן חזקים, שלשולים חריפים, חסימות מעיים, הידבקויות של מערכת העיכול לאברים פנימיים אחרים, נקב במערכת העיכול שיכול להוביל לזיהום בחלל הבטן, תת ספיגה, ירידה מהירה במשקל ועוד.

למרות שנכון לכתיבת שורות אלה טרם הצליחו לבודד גורם אחד שאחראי להופעת המחלות, הרי שהחוקרים בתחום תמימי דעים כי ישנו קשר חזק בין מחלות המעי הדלקתיות לגנטיקה כפי שנסביר במאמר זה.

מנגנון הבקרה של המערכת החיסונית במעי

למרות שרוב הסיכויים שהמחלות קשורות לגורמים נוספים מלבד הגורמים הגנטיים, הרי שתחת אותם התנאים הסביבתיים, אדם אחד יכול לפתח את אחת המחלות בעוד שאדם אחר לא יפתח אותן. אי לכך, נראה כי על מנת לפתח את אחת מהמחלות הנ"ל (קרוהן או קוליטיס) צריכה להיות מועדות גנטית מסוימת.

נראה שבקרב כל החולים הפעילות של המערכת החיסונית לוקה בחסר. תאי מערכת החיסון בזמן ההתקף למעשה תוקפים את מערכת העיכול ללא בקרה וללא שום פרופורציה. על כן, סבורים החוקרים שבקרב החולים במחלות ישנו שינוי בגנים שאחראיים על תפקוד של המערכת החיסונית ועל הבקרה שלה. הביטוי של הליקוי הגנטי יכול להופיע בכל אחת מהדרכים הבאות:

• ליקוי ביכולת של מערכת העיכול להכחיד חיידקים ולהגיב אליהם.
• תפקוד לוקה בחסר של בקרה על תאי מערכת החיסון שמעורבים בתגובה לפעילות חיידקית.
• פגם בתהליך היווצרות הדלקת.
• חוסר יכולת לזהות ביעילות גורמים כאויבים (מה שמוביל לתקיפה של תאי מערכת העיכול).

ההבנה של הגנום האנושי בהקשר של מחלות מעי דלקתיות

בשנים האחרונות הצליחו החוקרים בתחום לזהות יותר מ-70 שינויים גנטיים שונים שככל הנראה משחקים תפקיד חשוב בהיווצרות מחלות המעי הדלקתיות.

כך למשל בשנת 2001 הצליחו להראות שמוטציות בגן שנקרא בשם NOD2 מגבירות את הסיכון לחלות בקרוהן באופן מובהק סטטיסטית. השינוי מתקיים בקרב 20-30% מקרב החולים, אך גם בקרב ארבעה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה הבריאה, מה ששוב מחזיר אותנו להבנה שאין די בגנטיקה כדי לעורר את המחלה וכי ישנו צורך להתחשב באינטראקציה בין הגורמים הסביבתיים לגנטיקה של החולים.

האופי הדומה של מחלת קרוהן וקוליטיס גם כן הוביל חוקרים רבים לנסות ולהתחקות אחרי המקור הגנטי שלהן. בנוסף לכך, נראה כי במידה ושני ההורים סובלים ממחלות אלו, הרי שהסיכוי של הילד שלהם לסבול מהן רב יותר מאשר ילד שנולד לשני הורים בריאים. נראה שכדי שהמחלות יתפרצו הגנום של האדם הספציפי צריך להכיל מספר שינויים במספר אזורים במקביל לכך שהאדם יחווה טריגרים סביבתיים שונים.

אילו גורמים סביבתיים יכולים לבוא באינטראקציה עם הגנים במחלות המעי הדלקתיות?

ישנו מגוון רחב מאוד של גורמים סביבתיים שחשודים כקשורים להופעת המחלות השונות. כך למשל ישנם חיידקים מסוימים שלרוב מעורבים בהתחלת התהליך הדלקתי שבאנשים בריאים מסתיים באופן שגרתי ובחולי קרוהן וקוליטיס מסתיים בהתקף. בנוסף לזאת, ישנם גורמים כגון עישון או חשיפה לאדים רעילים שעשויים להיות מקושרים למחלות אלו.

גורם נוסף שנמצא במחקר מקיף בשנים האחרונות הוא הגורם התזונתי. ישנם חוקרים רבים שסבורים כי התזונה המערבית התעשייתית שמבוססת על מזונות מעובדים לוקחת חלק חשוב מאוד בהתפתחות של המחלות השונות אך שוב, הקשר טרם הובהר עד תום.

לסיכום נכתוב כי ככל הידוע לנו היום לפי הספרות המחקרית הענפה בתחום אין ספק כי ישנו קשר חזק בין מרכיבים גנטיים שונים לבין הסיכון לפתח מחלות מעי דלקתיות, אך ככל הנראה מדובר על שילוב של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים שונים. דבר אחד בטוח – מים רבים יעברו בנהר עד שיצליחו החוקרים לבודד באופן ודאי את הגנים הספציפיים שלוקחים חלק במחלות השונות.