פרוקטיטיס היא הלחם של המילה "פרוקטוס" (אחוריים או פי הטבעת בלטינית) והסיומת "איטיס" (דלקת בלטינית).
פרוקטיטיס זוהי למעשה דלקת ברירית של החלחולת (הרקטום) שהיא החלק הסופי של המעי הגס. החלחולת הינה איבר צינורי שממשיך לתעלה האנאלית שאחריה ממוקם פי הטבעת. לחלחולת אין תפקיד בספיגת המזון והיא משמשת כמחסן זמני לצואה עד לרגע ההתרוקנות.
פרוקטיטיס יכולה לנבוע ממגוון סיבות אפשריות וביניהן הקרנות, תרופות מסוימות, זיהום חיידקי ועוד. במאמר זה נתמקד בפרוקטיטיס שמקורה הוא מחלת הקוליטיס שהיא מחלת מעי דלקתית כרונית. המחלה מתאפיינת בתקופות של התלקחות ונסיגה וטרם נמצאה התרופה שתביא לריפוי מוחלט שלה.
ישנם מקרים בהם פרוקטיטיס יכולה להיות תוצאה של מחלת קרוהן שאף היא משתייכת למשפחת מחלות המעי הדלקתיות, אך לרוב מחלת קרוהן מתאפיינת בפגיעה מפושטת יותר ותערב חלקים נוספים במערכת העיכול בעוד שמחלת קוליטיס לרוב ממוקדת יותר ומפושטת פחות.
מה הגורמים להופעת פרוקטיטיס?
מחלת הקוליטיס הכיבית יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מהאזורים של מערכת העיכול שתחומים בין פי הטבעת למעי הדק הסופי.
פרוקטיטיס הוא המופע הספציפי של המחלה בו הדלקת ממוקדת יחסית ותחומה בגבולות החלחולת. לא ברור עדיין מה הם הגורמים הספציפיים שיכולים להוביל להתפתחות המחלה אך כיום נראה כי מדובר על שילוב של גורמים רבים.
בין היתר נראה כי בהיווצרות המחלה לוקחים חלק שינויים גנטיים מסוימים (בעיקר בגנים שאחראים על תפקוד מערכת החיסון), גורמים סביבתיים מגוונים (לרבות גורמי תזונה וחשיפה לרעלים) ואפילו גורמים פסיכולוגיים מסוימים.
תסמינים של פרוקטיטיס
שוב נציין כי המאפיין המובהק ביותר של המחלה הוא האופי ההתקפי שלה. אי לכך, במהלך תקופות הרמיסיה הרי שהחולים לא סובלים עוד מהתסמינים הישירים של המחלה שכוללים לרוב שלשול דמי ורירי, עצירות, טנזמוס, בחילות והקאות, ריבוי יציאות ועוד.
עם זאת, ייתכן וגם בתקופות הרמיסיה יצטרכו להתמודד החולים עם ההשלכות של ההתקפים במהלכם לרוב החולים יורדים באופן מהיר במשקל ומפתחים חסרים תזונתיים שונים בעקבות הפחתת האכילה. בנוסף לכך, לעתים ייקח זמן מה עד שהדלקת ברירית תישכח ותירגע ולכן לרוב החזרה לשגרה מבוצעת באופן הדרגתי.
כיצד מאבחנים את המחלה?
אבחון של פרוקטיטיס מתבצע על ידי החדרת צינורית גמישה לפי הטבעת שבקצה שלה מותקנת מצלמה זעירה. במהלך הבדיקה החולה שוכב על צדו כשהוא מטושטש והמצלמה משדרת את התמונות ישירות למסך שנמצא מול הרופא הבודק.
הבדיקה נקראת פרוקטוסקופיה אך לעתים מתגלה המחלה במהלך בדיקת קולונוסקופיה שבה הצינורית מוחדרת עמוק יותר במעלה מערכת העיכול ומגיעה עד למעי הדק הטרמינלי.
כמו כן, לרוב תילקחנה מהחולים דגימות צואה, דם ושתן כדי לאבחן עלייה במדדי הדלקת וכדי לשלול גורמים אחרים שעשויים להוביל להתבטאות הסימפטומטית של מחלה. בנוסף לכך תילקחנה דגימות מיקרוסקופיות מהמעי עצמו כדי לאבחן אותן היסטולוגית.
דרכים לטיפול בפרוקטיטיס
הטיפול התרופתי מיועד להביא לדיכוי של מערכת החיסון כדי להפחית את עצמת ההתקפים. כמו כן, ישנן תרופות מסוימות שתפקידן להאריך את משך הרמיסיה וישנן כאלו שאמורות לעודד את הגעתה במהלך ההתקף.
בנוסף לאלו, לרוב במהלך ההתקפים נוטלים החולים תרופות אנטי דלקתיות ותרופות אנטיביוטיות שונות ובמקרים מסוימים תידרש אף התערבות כירורגית. ההתערבות הכירורגית יכולה לכלול פיום של הכרכשת או אפילו כריתה מלאה של החלחולת במצבים שבהם המחלה לא מגיבה לתרופות השונות ומסבה לחולים פגיעה משמעותית באיכות החיים או סכנת חיים של ממש.
בנוסף לכל זאת, לרוב החולים נמצאים במעקב תזונתי על מנת להקל על סבלם במהלך ההתקפים ועל מנת לטפל בחסרים התזונתיים שעשויים להתעורר בעקבות הפחד מהאכילה, מהדימום ועוד.