קרוהן של המעי הדק הטרמינלי

קרוהן של המעי הדק הטרמינלי היא התבטאות ספציפית של מחלת קרוהן ששייכת למשפחת מחלות המעי הדלקתיות שעליהן נמנית גם מחלת הקוליטיס הכיבית.

ישנם הבדלים רבים בין מחלת קוליטיס כיבית לבין מחלת קרוהן כשההבדל המרכזי הוא שמחלת קוליטיס כיבית יכולה לפגוע אך ורק באזורים של מערכת העיכול שתחומים בין פי הטבעת למעי הדק הטרמינלי ואילו מחלת קרוהן יכולה לפגוע בכל אחד מהחלקים של מערכת העיכול החל מפי הטבעת וכלה בחלל הפה.

בהתאם לאזור הפגיעה של מחלת קרוהן ניתן לה שמה. כך למשל קרוהן שפוגעת במעי הגס נקראת קרוהן קוליטיס ואילו קרוהן שמערבת את הקיבה ואת המעי הדק הפרוקסימלי נקראת Gastroduodenal Crohn's disease.

בין שליש למחצית מכלל החולים בקרוהן סובלים מהתבטאות של המחלה במעי הדק הסופי כשבחלק לא מבוטל מהמקרים האלו, תתקיים גם מעורבות של המעי הגס. באופן כללי מעורבות של החלק העליון של מערכת העיכול אינה שכיחה במיוחד.

מה הם הגורמים למחלה?

נכון לכתיבת שורות אלה לא ברור עדיין מה היא האטיולוגיה של המחלה והסברה היא כי מדובר על מחלה שהמקור שלה הוא שפעול שגוי של מערכת החיסון שפועלת נגד אלמנטים מסוימים בחלל המעי או בדופן צינור העיכול.

התפרצות המחלה תלויה בשילוב של גורמים גנטיים מסוימים עם גורמים סביבתיים. בין היתר המרכיב הגנטי בא לידי ביטוי בכך שהסיכון של אדם לחלות במחלה במידה והופיעה בקרוב משפחה מדרגה ראשונה גבוה יותר פי 15 מאשר הסיכון לחלות בה באוכלוסייה הכללית. כמו כן, זוהו כבר מספר מוטציות גנטיות שמשותפות לחולים רבים אך כפי שציינו, טרם זוהה גורם ברור אחד שיכול להביא להיווצרות המחלה.

מה הם התסמינים של קרוהן של המעי הדק הטרמינלי?

חשוב להדגיש שמחלת קרוהן לא תמיד פוגעת באותם האזורים במערכת העיכול ופעמים רבות ניתן לראות כי הדלקת שהחלה באזור מסוים, התפשטה לאזורים נוספים במהלך השנים.

התסמינים של המחלה באופן עקרוני כוללים את הבאים:

• כאבי בטן – כאב בטן הוא אחד התסמינים המוכרים ביותר של המחלה ויכול לנבוע ממגוון רחב ביותר של גורמים. הכאב יכול לנבוע מהדלקת עצמה, מהיצרות של חלל המעי ואקטיבציה של מכנורצפטורים בדופן של המעי בזמן מעבר מזון ועוד.
• שלשול – השלשול נחשב לתסמין נפוץ נוסף. השלשול האופייני יכול להיגרם כתוצאה משימוש בתרופות, אך גם כתוצאה מעלייה בחדירות המעי בעקבות הדלקת. השלשול יכול גם להיגרם בעקבות הפרעה בתנועתיות של המעי, בעקבות פגיעה ביכולת הספיגה של המעי ועוד.
• אובדן משקל לא רצוני – איבוד המשקל נובע משלושה גורמים מרכזיים. הגורם הראשון הוא החשש מפני אכילה שמאפיין חולים רבים עם קרוהן, השני הוא תת ספיגה על רקע הדלקת במעי והשלישי הוא המצב הקטבולי המוגבר שבו מצויים החולים בזמן התקף. בנוסף לכך תורמים לאובדן המשקל גם ציטוקינים מסוימים שמופרשים ביתר בזמן התקף, מעקפים שעלולים להיווצר במערכת העיכול ולהחמיר את תת הספיגה ועוד.
• אנמיה – אנמיה יכולה להופיע על רקע של דימום ממערכת העיכול, על רקע של תת ספיגה של ויטמין B12 או על רקע של ירידה ברמת האריתרופויטין האופיינית למחלה כרונית.
• מעורבות של מערכות נוספות – בקרב חולים רבים תיתכן מעורבות של מערכות נוספות לרבות מעורבות עורית, עינית, כבדית, מעורבות אורולוגית, מעורבות המטולוגית ועוד.

אבחון המחלה

אין קריטריון אחד שבאמצעותו ניתן לאבחן את המחלה. כדי לאבחן את המחלה יש לבצע אנמנזה מקיפה שכוללת את סוג התסמינים, את מועד הופעתם, את משכם ועוד, בדיקה גופנית שתשלול מורסה, מסה דלקתית או חסימת מעיים, בדיקות מעבדה (לנוכחות נוגדנים שונים, לבדיקת מדדי דלקת ועוד), ובדיקות הדמיה רפואיות.

מה כולל הטיפול במחלה?

נכון להיום אין טיפול שיכול להביא להחלמה מלאה או לריפוי מלא. אי לכך הטיפולים השונים המוצעים לחולם מיועדים להאריך את משך ההפוגה, להקל על חומרת התסמינים, למנוע סיבוכים אפשריים ולאפשר באופן כללי לחולים ליהנות מאיכות חיים טובה ככל האפשר.

הטיפול כולל שימוש בסטרואידים, אנטיביוטיקה, תרופות ביולוגיות שונות ומשטר תזונתי מסוים שדורש פיקוח של דיאטנית קלינית מוסמכת.

האם מדובר על מחלה מסוכנת?

באופן עקרוני כל עוד החולים מודעים לסיבוכים השונים האפשריים ולתופעות הלוואי המסוכנת של סוגי הטיפולים השונים הרי שלא מדובר על מחלה מסוכנת. עם זאת, ללא טיפול וללא התייחסות לסיבוכים השכיחים, הרי שהמטופלים עלולים להגיע למצבים מסכני חיים.

כך למשל החולים במחלה סובלים בשכיחות של ארבעים אחוז ממצבים שמחייבים לעבור ניתוח במערכת העיכול. החולים סובלים בשכיחות גבוהה יחסית מפיסטולות, מחסימות מעי, מאבצסים ועוד.

לכך ניתן להוסיף את הקושי של החולים להגיע לסטטוס תזונתי תקין ואת הקושי לשמור על תזונה נאותה. באופן כללי ככל שהמעקב הרפואי יהיה צמוד יותר והדוק יותר, כך הסיכון לסיבוכים קטן יותר.