מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית שהשכיחות שלה עולה מדי שנה ברחבי העולם המערבי. נכון לכתיבת שורות אלה, המנגנון הפיזיולוגי שגורם להתפתחות הדלקת במערכת העיכול של החולים ברור, אך הגורמים לכך שמנגנון זה מופעל בחולים אינו ברור כלל. קרוהן היא מחלה אוטואימונית, שבאה לידי ביטוי בתקיפה של דופן המעי על ידי תאי מערכת החיסון.
בקרב חולי הקרוהן ניתן להבחין בבירור בתאי הדם הלבנים הנודדים למערכת העיכול ולפיכך רוב התרופות שניתנות כיום לחולים מיועדות לחבל בפעילות של מערכת החיסון, אם באופן מערכתי ואם באופן ממוקד. המחקר המתבצע כיום בנוגע לגורמים למחלה ענף ואינטנסיבי, אך נכון לכתיבת שורות אלה, בכול הקשור לאטיולוגיה של המחלה, רב הנסתר על הגלוי.
מחלה בעלת גורמים רבים
חשוב לציין, כי כפי שהדברים נראים כיום, ככול הנראה לא ניתן יהיה בעתיד לזהות גורם אחד ברור שיכול לנבא את התפתחות המחלה וזאת כיוון שמדובר על מחלה מולטיפקטוריאלית. המשמעות היא שעל מנת שתתפרץ בחולים, ישנו צורך בקיום של כמה גורמים.
כך לדוגמה נראה כי המחלה הינה בעלת גורמים גנטיים מסוימים ועדות לכך ניתן למצוא בעובדה שאח תאום של חולה קרוהן נמצא בסיכון גבוה יותר לסבול מהמחלה בעצמו בהשוואה לאדם שאינו תאום של חולה קרוהן ובנוסף לכך בעובדה שצאצא לחולה קרוהן נמצא גם כן בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה בהשוואה לאדם שאינו צאצא לחולה קרוהן.
גורמים נוספים שידועים כיום כתורמים לסיכון לחלות במחלה הם למשל חשיפה לזיהום מסוים, שגורם למערכת החיסון לזהות בשלב מאוחר יותר בחיים את תאי מערכת העיכול כאותו גורם זר, חשיפה לרעלנים מסוימים או לתרופות מסוימות ועוד. לאור כל זאת, אין זה פלא כי כיום חלק ניכר מהמחקר עוסק לא בחשיפת הגורם היחיד למחלה, אלא בהתחקות אחרי גורמי הסיכון לחלות בה.
אורח החיים המערבי כגורם סיכון למחלה
מאחר ובעשורים האחרונים השכיחות של מחלת הקרוהן נמצאת בעלייה מתמדת, חוקרים רבים העלו את ההשערה כי ישנו קשר בין אורח החיים המערבי לבין הסיכון לחלות בקרוהן. למעשה, חלק ניכר מהחוקרים סבורים כי ישנו קשר חזק בין התזונה המערבית ותרבות המזון המהיר לבין העלייה בשכיחות המחלה בשנים האחרונות.
בנוסף לתזונה המערבית, שמהווה חלק מרכזי במאפיינים של אורח החיים המערבי, חוקרים רבים החלו לחקור את הקשר שבין נטילת אנטיביוטיקה לבין הסיכון לחלות במחלת קרוהן. קבוצת חוקרים אחת שעוסקת בקשר זה פרסמה לקראת סוף שנת 2014 את הממצאים שלה בכתב העת היוקרתי American Journal of Gastroenterology.
מאמר הסקירה המהפכני
המחקר המדובר שעורר הדים ברחבי העולם בחן למעשה מחקרים קודמים וליתר דיוק אחד עשר מחקרים קודמים שבהם לקחו חלק סך הכול 7200 משתתפים שאובחנו כחולים במחלת מעי דלקתית. ממצאי המחקר מעידים על כך שהסיכוי לחלות במחלת מעי דלקתית בקרב משתתפים שנחשפו לטיפול אנטיביוטי בהשוואה לסיכוי לחלות במחלת מעי דלקתית בקרב משתתפים שלא נחשפו לטיפול אנטיביוטי היה גבוה פי 1.57. כאשר ניתחו את הנתונים שנאספו מהמחקרים שנידונו במחקר הנוכחי נמצא כי העלייה בסיכון הייתה מובהקת רק עבור מחלת קרוהן.
למעשה, כשבודדו רק את קבוצת הילדים במחקרים השונים, נמצא כי הסיכון לחלות בקרוהן בקרב הילדים שנחשפו לטיפול אנטיביוטי היה גבוה פי 2.75 בהשוואה לקבוצת הילדים שלא נחשפו לטיפול אנטיביוטי. קשר זה נמצא בנוגע לכול סוגי הטיפולים האנטיביוטיים למעט פניצילין. מסקנות המחקר ברורות – חשיפה לטיפול אנטיביוטי (למעט פניצילין) בילדות, מגדילה את הסיכוי לחלות בקרוהן.