באופן עקרוני, כל אדם באשר הוא עלול לסבול בשלב מסוים בחייו מדלקת מפרקים, כאשר ישנן למעלה מ- 200 מחלות שונות שיכולות לבוא לידי ביטוי בדלקת במפרקי הגוף. לפיכך, גם החולים במחלות מעיים דלקתיות נמצאים בסיכון לסבול מדלקת במפרקים.
במאמר זה לעומת זאת, נעסוק בסוג ספציפי של דלקות מפרקים, הנמצאות בקשר עם המחלה במעי ולא בדלקות מפרקים שהופיעו בחולי קרוהן או קוליטיס על רקע שחיקה, תהליכים ניווניים, פציעה או גורמים אחרים שיכולים להוות את מנת חלקם של אנשים שלא סובלים ממחלות מעי דלקתיות. דלקת מפרקים הקשורה במחלת מעי נקראת דלקת מפרקים אנטרופתית ויכולה להופיע גם בחולי צליאק, וויפל ועוד.
כיצד באה דלקת במפרקים בקרב חולי קרוהן וקוליטיס לידי ביטוי מבחינה קלינית?
דלקת מפרקים בחולי קרוהן וקוליטיס יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי צורות עיקריות: ביטוי מרכזי וביטוי פריפרי. ההסתמנות הפריפרית מזכירה מבחינה קלינית את הביטוי של דלקת מפרקים תגובתית, כלומר מעורבות של שלושה עד ארבעה מפרקים שונים כשלרוב מדובר במפרקים הגדולים ברגליים (הכוונה היא למשל למפרק הברך או מפרק הקרסול אך לא למפרקי האצבעות). עם זאת, תיתכן גם מעורבות של מפרקים קטנים.
אם הביטוי של הדלקת במפרקים פריפרי, מהלך הדלקת במפרקים יקביל למהלך של המחלה הדלקתית במעיים, כלומר הדלקת במפרקים תתפתח במקביל לדלקת במערכת העיכול.
ההסתמנות המרכזית או האקסיאלית מזכירה את ההסתמנות הקלינית של דלקת חוליות מקשחת. ביטוי אקסיאלי ברוב המקרים מתרחש בקרב החולים בקרוהן, אך במקרה הזה בדרך כלל מהלך הדלקת במפרקים לא יקביל למהלך הדלקת במעיים.
תסמינים נוספים מחוץ למערכת העיכול
בקרב חולים בקרוהן וקוליטיס הסובלים ממעורבות מפרקית, קיימת שכיחות גבוהה מאוד של תסמינים נוספים מחוץ למערכת העיכול. בין היתר מדובר בתופעות עוריות שונות כמו לדוגמה מיגול עור (Pyoderma gangrenosum) ואדמנת קשרית (Erythema nodosum), דלקת הענביה (Uveitis), דלקת בדרכי המרה בכבד, עמילואידוזיס שעלול להתפתח כתוצאה מדלקת ממושכת ועוד.
כיצד מטפלים בדלקת מפרקים בחולי קרוהן וקוליטיס?
הטיפול בדלקת במפרקים משתנה בהתאם לדרגת החומרה של הדלקת ולשלב המחלה. מאחר וישנו קשר חזק וברור בין המחלה במערכת העיכול לבין הדלקת במפרקים, הרי שבראש ובראשונה יש לטפל במחלה במערכת העיכול, אך להוסיף לטיפול שדרוג.
אם מעורב מפרק בודד בלבד, ניתן לטפל באמצעות הזרקת סטרואידים למפרק. אם קיימת מעורבות של מספר מפרקים, לרוב נעשה שימוש בתרופה הנקראת סלזופירין. אם ישנה התבטאות אקסיאלית, הטיפול היחיד שיכול לשפר את המצב הדלקתי הוא באמצעות Tumor necrosis factor inhibitor (מעכב גורם נמק גידולי).
חולים במחלות מעי דלקתיות הסובלים ממעורבות מפרקית לא מטופלים באמצעות נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs), שכן תרופות אלו גורמות באוכלוסיית חולים זו להתלקחות המחלה במערכת העיכול ולהחמרת התסמינים הדלקתיים במפרקים.
מידע נוסף לגבי דלקת מפרקים באתר mifrakim.co.il