קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית שיכולה להופיע בכל גיל אך לרוב מתפרצת בשתי קבוצות גיל מרכזיות: בין גיל 15-30 ובין גיל 60-80.
מדובר על מחלה בעלת אופי התקפי שמאופיינת בתקופות של התלקחות (או התפרצות) ונסיגה (או רמיסיה) שיכולה להופיע בכל אחד מחלקי מערכת העיכול, החל מהפה וכלה בפי הטבעת. היא פוגעת באזורים השונים באופן שאינו רציף וכאשר היא מופיעה, הפגיעה שלה מתרחשת בכל השכבות של דופן המעי (וזאת בשונה מקוליטיס כיבית למשל).
הגורמים למחלה מגוונים ביותר וטרם הצליחו החוקרים בתחום להניח את האצבע על גורם אחד ויחיד שעלול לגרום להופעתה. כיום ישנן מספר טכניקות אבחון שעושים בהן שימוש על מנת לזהות את המחלה כאשר כל אחת מהשיטות מיושמת בהתאם להסתמנות הקלינית של המחלה בכל חולה וחולה ובהתאם לסיפורו האישי.
קולונוסקופיה
במהלך
בדיקת קולונוסקופיה מוחדרת לפי הטבעת צינורית גמישה שבקצה שלה ממוקמת מצלמה זעירה. המצלמה מעבירה את המידע שהיא אוספת בזמן אמת והרופא שמבצע את הבדיקה יכול לראות את ההסתמנות הקלינית של המחלה החל מהרקטום וכלה במעי הדק הטרמינלי.
בזמן הבדיקה המטופל מטושטש או מורדם ואינו חש בכאב. הבדיקה אמנם פולשנית אך אינה כרוכה בכאבים ואחריה המטופל לא זוכר דבר.
יום לפני הבדיקה לרוב צריך המטופל לשתות חומר משלשל על מנת להביא לניקוי של המעי הגס כדי לאפשר למצלמה ראות ברורה של צינור העיכול. בדיקה קצרה יותר שבאה לבדוק רק את אזור הרקטום והסיגמואיד נקראת סיגמואידוסקופיה.
גסטרוסקופיה
בדיקת גסטרוסקופיה היא בדיקה שבה בדומה לבדיקת קולונוסקופיה מוחדרת צינורית גמישה שמצוידת במצלמה למערכת העיכול. עם זאת, בניגוד לבדיקת קולונוסקופיה, הצינורית מוחדרת לפיו של הנבדק.
הצינורית הגמישה מספקת תמונה בנוגע למצב של מערכת העיכול החל מחלל הפה וכלה בתריסריון. הבדיקה אורכת דקות ספורות בלבד ואת תוצאותיה ניתן לקבל תוך זמן קצר מאוד.
בליעת חומר ניגודי
בעוד שהבדיקות שצוינו לעיל מסוגלות לאבחן נוכחות של קרוהן במערכת העיכול העליונה ובמעי הגס, הרי שחלקים נרחבים ממערכת העיכול אינם זוכים בהן להתייחסות והכוונה היא כמובן למעי הדק.
הנבדק בבדיקה הספציפית הזו שותה חומר ניגודי אחריו עוקב הרדיולוג בזמן שהוא עושה את דרכו במערכת העיכול. הבדיקה מאפשרת לאתר את מיקום הפגיעה, את מידת החומרה של הפגיעה ולאבחן האם קיימת חסימה,
היצרות או פיסטולה. החיסרון העיקרי של הבדיקה הזו הוא שהיא כרוכה בחשיפה לקרינה.
קפסולה אנדוסקופית
הקפסולה האנדוסקופית היא פיתוח ישראלי שמאפשר תשדורות של תמונות מכל חלקי מערכת העיכול. מדובר למעשה במצלמה זעירה אותה בולע הנבדק שמשדרת שלוש תמונות בכל שנייה במהלך המסע שלה בנבכי המערכת.
החיסרון של הבדיקה הוא בכך שאינה מאפשרת לקבל מידע אודות המצב שמעבר לדופן של המעי וכן כי ילדים קטנים למשל לא תמיד מסוגלים לבלוע את הקפסולה. במקרים בהם קיים יסוד סביר לחשוד כי קיימת חסימת מעי, נהוג להתחיל את הבדיקה בבליעה של קפסולת דמה שמתמוססת בגוף על מנת לשלול זאת.
צילום בטן רגיל
לרוב לא ישתמשו בצילום בטן רגיל על מנת לאבחן את המחלה, אך בהחלט נעשה כיום שימוש בצילום בטן כדי להעריך מצבים מיוחדים וחריפים במיוחד כמו למשל
התנקבות מעי או חסימת מעיים.
MRE- Magnetic Resonance Enterography
בדיקת MRE היא סוג מיוחד של בדיקת MRI שבה לא נעשה שימוש בקרינה כלל. הבדיקה מספקת תמונה של רמת הפעילות של המחלה ושל מידת החומרה של הדלקת.
CTE- Computed Tomography Enterography
באמצעות שימוש בטכנולוגיה של קרני רנטגן, ניתן בעזרת הבדיקה לייצר תמונה תלת ממדית ברורה של המעי הדק. בנוסף לכך, בניגוד לרוב הבדיקות שהוזכרו לעיל, הבדיקה מאפשרת לקבל תמונה של אברים שונים בחלל הבטן וכך לאתר הידבקויות של מערכת העיכול לרקמות אחרות, לאבחן הימצאות של נוזל חופשי בחלל הבטן, לגלות
מורסות ועוד.
החיסרון העיקרי של הבדיקה הוא בכמויות הקרינה היחסית גבוהות אליהן נחשף הנבדק במהלכה.
