קרוהן קוליטיס וגורמי סיכון למחלות נוספות

קרוהן וקוליטיס הן מחלות מעי דלקתיות שמתאפיינות בהתקפים. המשמעות היא שישנן תקופות בהן המחלות שקטות לחלוטין וביניהן ישנן תקופות של התפרצות בהן הסימפטומים השונים באים לידי ביטוי. תקופות ההתפרצות נקראות בשפה המקצועית התקלחות או התקף ואילו התקופות בהן המחלות שקטות נקראות רמיסיה או נסיגה.

מחלת קרוהן יכולה לפגוע בכל אחד מהחלקים של מערכת העיכול החל מחלל הפה וכלה בפי הטבעת ואילו האזורים בהם פוגעת מחלת הקוליטיס תחומים בין פי הטבעת לאזור המעי הדק הטרמינלי. עם זאת, רבים לא מודעים לכך שכל אחת מהמחלות יכולה להשפיע על מערכות גוף רבות שאינן חלק ממערכת העיכול כפי שנפרט במאמר שלפניכם.

דלקות ומחלות מפרקים

בעיות מפרקים מופיעות בקרב חמישה עשר עד עשרים אחוזים מקרב החולים במחלות מעי דלקתיות, אך השכיחות שלהן גבוהה במיוחד בקרב חולי קרוהן. הבעיה הנפוצה ביותר היא ארתרלגיה (כאבי מפרקים ללא דלקת משמעותית).

לעתים המחלה תבוא לידי ביטוי במפרקים הגדולים בלבד (מפרקי הברכיים או מפרקי המרפקים), אך לעתים תהיה מעורבות גם של המפרקים הקטנים כמו למשל מפרקי אצבעות הרגליים.

בחלק מהמקרים הכאבים או דלקות המפרקים הם בסך הכול תופעות לוואי של המחלה עצמה אך ישנם מקרים שבהם הבעיות במפרקים הן תוצר של התרופות שנוטלים החולים במחלות מעי דלקתיות.

לרוע המזל, התרופות המקובלות לטיפול בבעיות מפרקים דוגמת איבופרופן, נפרוקסן או דיקלופנאק עלולות להחמיר את תסמיני מחלת המעיים או אפילו להחיש את תחילת ההתקף ולכן החולים בקרוהן ובקוליטיס צריכים להיזהר וליטול תרופות מיוחדות לשיכוך הכאבים שלהם.

יש לציין כי בקרב חולים מסוימים מחלת המעי עלולה להוביל לכאבים ולדלקות אפילו בעמוד השדרה ולפגוע באופן ניכר באיכות חייהם (לא פחות מהפגיעה שמקורה בדלקת במערכת העיכול).

אוסטיאופורוזיס

מחלת האוסטיאופורוזיס היא מחלה שמתאפיינת בירידה בצפיפות העצם שיכולה להגדיל את הסיכון לשברים בעצמות שונות בגוף. היא נחשבת לאחד הסיבוכים האופייניים לחולים במחלות מעי דלקתיות ויכולה לנבוע ממספר גורמים ומשילובים שלהם. גם כאן, המחלה לרוב מופיעה בקרב חולי קרוהן.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבקרב חולים אלה פעמים רבות בתלות באזור הפגיעה של הדלקת, מופיעים חסרים תזונתיים בדגש על מחסור בסידן על רקע של תת ספיגה. עם זאת, גם חולי קוליטיס פעמים רבות נמנעים מצריכה של מוצרי חלב בעקבות השלשולים החריפים ולפיכך אף הם מועדים לחלות באוסטיאופורוזיס.

מעבר לכך שפעמים רבות המחלה מופיעה על רקע של חוסר צריכה מספקת או תת ספיגה של סידן, ישנם מקרים רבים בהם המחלה מתפרצת על רקע של שימוש בתרופות שונות. כך למשל חולים שנוטלים תרופות סטרואידיות שונות נוטים לחלות במחלה.

מחלות עיניים

אחת התופעות המעניינות ביותר בכל הקשור לסיכון למחלות נוספות בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות היא הקשר בין מחלות אלו למגוון של בעיות עיניים. הקשרים בין מחלות מעי למחלות עיניים עדיין לא הובהרו עד תום אך נראה כי בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות בדגש על חולי קרוהן ישנה סבירות גבוהה יותר לחלות במחלות עיניים שונות מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית כשלרוב מחלות העיניים מתעוררות בסמוך לתחילת ההתקף.

בין הבעיות הנפוצות ביותר ניתן למנות בעיות כגון: דלקת מלאה או חלקית של לובן העין, דלקת הלחמית, דלקת של הקשתית, דלקת הענבייה (השכבה האמצעית של דופן העין), דלקת הרשתית ועוד.

לרוב הטיפול במחלות עיניים בקרב החולים במחלות מעי דלקתיות הוא מקומי בלבד וישנה חשיבות גבוהה להעלאת המודעות הן בקרב החולים במחלות אלו והן בקרב הרופאים לסיכון לבעיות עיניים בקרב קבוצת סיכון זו.

שינויים בעור

המעורבות של העור בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות יכולה לבוא ביטוי במגוון רחב ביותר של אופנים. כך למשל עשרה אחוזים בממוצע מכלל חולי קרוהן מפתחים דלקות מקומיות בפי הטבעת או באיברי המין ואף אפטות כואבות באזורים שונים לרבות בחלל הפה, אותן ניתן לאבחן בגישה חדשה של שימוש בגלולת וידיאו.

קרוב לעשרה אחוזים מכלל חולי קוליטיס סובלים מאריתמה נודוסום, מעין נגע אדום, חם וכואב באזור המשטח הקדמי של השוק, הירך והקרסול. בין אחוז אחד לשנים עשר אחוזים מכלל חולי הקוליטיס סובלים מתופעת הפיודרמה גנגנוסום שבאה לידי ביטוי בנגעים שמתחילים כשלפוחיות בכפות הרגליים אך עשויות להתפשט לשאר חלקי הגוף.

המעניין בנגעים אלו שבניגוד לתופעות אחרות שקשורות קשר הדוק לזמן ההתקף, הרי שהם יכולים להופיע בכל זמן שהוא, לעתים אפילו שנים רבות לפני התפרצות המחלה ואף שנים רבות לאחר שהחולה עבר כריתה מלאה של המעי הגס.

גם כאן, לעתים הבעיות מופיעות על רקע של תת ספיגה או חוסר צריכה, לעתים על רקע הטיפולים התרופתיים, אך לעתים גם כהתבטאות סימפטומטית של המחלות עצמן.

מחלות כבד ודרכי מרה

קרוב לחמישים אחוז מכלל החולים במחלות מעי דלקתיות סובלים בנוסף גם מבעיות כבד שונות כשהמרכזית היא כבד שומני. חלק מהחולים סובלים מאבנים בדרכי המרה (על רקע בעיות ספיגה של מלחי מרה), ישנם כאלו שיפתחו מחלת כבד חסימתית כרונית (PSC) ועוד.

חלק מהתופעות הנ"ל מהוות פגיעה קלה בלבד באיכות החיים של הסובלים מהן, אך דרגות החומרה של הבעיות השונות נעות על ספקטרום רחב. כך למשל חולים מסוימים ייאלצו בסופו של דבר לעבור השתלת כבד בעקבות הצטברות של נוזלי מרה בכבד והרס מתקדם של הכבד.

חולי קרוהן לעתים סובלים מדלקת של הלבלב כחלק מהפעילות הלקויה של מערכת החיסון (דלקת לבלב אוטואימונית) וישנם גם חולים שמפתחים דלקת בלבלב בעקבות השימוש בתרופות השונות (שני אחוז מקרב הנוטלים אזאתיופרין מפתחים דלקת בלבלב).

מערכת הנשימה

באופן עקרוני נראה הגיוני ואף סביר שחולי מחלות מעי דלקתיות יסבלו מתסמינים שונים במערכת הנשימה.

במחקרים שנערכו על חולי קרוהן נמצא כי אכן חולים רבים סובלים מפגיעה תפקודית קלה בריאות, אך ההשפעות שונות מאוד בחומרתן ומשתנות בין חולה לחולה ובין התקף להתקף. לעתים הבעיות באות לידי ביטוי בהיצרות של קנה הנשימה ולעתים בדלקת של נאדיות הריאה או קרום האדר (פלאורה).

עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא נמצא מתאם מובהק וברור בין בעיות במערכת הנשימה לבין מחלות מעי דלקתיות. חוסר ההבנה קשור בין היתר לכך שחלק לא מבוטל מהתרופות שנוטלים חולים אלה ידועות כבעלות תופעות לוואי שעלולות להתבטא במערכת הנשימה.

כיום מקובל לחשוב שחולים עם תפקוד ריאתי לא תקין עלולים לסבול מהחמרה במצבם ומסיכון מוגבר לסיבוכים כתוצאה מההתקפים של מחלות המעי הדלקתיות. גם כאן ישנה חשיבות רבה להעלאת המודעות לקשר שבין מחלות מעי דלקתיות לבעיות במערכת הנשימה.

בעיות בקרישת הדם ובזרימת הדם

כיום ידוע כי חולי קרוהן וקוליטיס הינם בעלי נטייה מוגברת להיווצרות של קרישי דם שמפריעים לזרימת הדם בוורידים בהם נוצרו או באזורים אחרים (פקקים ותסחיפים בהתאמה). כך למשל קריש דם שנוצר ברגליים יכול להיסחף ולהביא להפרעה בזרימת הדם לריאות לצורך העניין.

הסיכון המוגבר לפתח קרישי דם מקורו בתהליכים הדלקתיים (שמגבירים את הנטייה של הדם להתקרשות) ובחוסר התזוזה (בעיקר בקרב חולים מאושפזים), אך לרוב החולים במחלות מעי דלקתיות אינם צורכים תרופות להפחתת הנטייה לקרישת דם באופן קבוע.

לסיכום, נכתוב כי ישנן מערכות רבות בגוף האדם שעלולות להיות מושפעות ממחלות המעי הדלקתיות, מהתרופות המקובלות לטיפול בהן, לבעיות בצריכת המזון ולבעיות הספיגה האופייניות להן. אי לכך, חשוב להתעניין ולהכיר את כל הבעיות השונות על מנת לדעת כיצד להתייחס אליהן במקרה הצורך מבחינת מניעה וטיפול.